הסגידה הראשונה שלי בחיים לכפות רגליים

בשביל לספר על הפעם הראשונה בה זכיתי לסגוד לכפות רגליים של בחורה, אני צריך לחזור איתכם בערך 8 שנים אחורה. לגיל 23. אני סטודנט אחרי צבא ועדיין בתול (ממש מפתיע). בתול גם מבחינת סקס רגיל וגם מבחינת מה שבאמת חשוב לי – הסגידה לכפות רגליים.

כמעט 20 שנה עברו מאז שגיליתי שאני נמשך לכפות רגליים, ועדיין לא זכיתי לעשות עם זה משהו בצורה ממשית מעבר לסתם פה ושם כל מיני מקרים אקראיים שכף רגל של בחורה בטעות נגעה בי…

רק מלדמיין את מה שהוא רואה מהזוית של הרצפה אני חוטף זיקפה לא נורמלית

אז בתקופה שהייתי סטודנט גרתי בדירה בצפון תל אביב עם שחר שהיה השותף שלי שגם למד איתי באוניברסיטה. אחרי תקופה של כמה חודשים שגרנו ביחד, שחר הודיע לי שהוא התקבל לאיזשהי תוכנית של חילופי סטודנטים ושהוא עומד לעזוב את הארץ לתקופה של חצי שנה. חשבנו ביחד מה לעשות כדי שהשכר דירה שהוא אמור לשלם לא ילך לפח, והגענו למסקנה שכדאי יהיה לבדוק עם חבר'ה מהאוניברסיטה אולי מישהו ירצה להכנס לדירה במקומו לתקופה שבה הוא יהיה בחו”ל.

אחרי שחיפש כמה ימים ללא הצלחה, פתאום ביום בהיר אחד שחר מתקשר אליי ואומר לי “מצאתי מישהו, יותר נכון מישהי, קוראים לה ספיר..היא בגילך והיא ממש חמודה”.

ואני כמו הבתול הכי מעפן בעולם עונה לו “מה מישהי?!?! איך אני אגור ביחד עם בת באותה דירה??”.

כמובן שהוא צחק עליי ואמר לי “הנה, עכשיו סוף סוף תהיה לך הזדמנות לגור עם נקבה שאולי תצליח להוציא ממך את כל הביישנות שיש בך”.

קודם הכוס או קודם הרגליים? ללא ספק הרגליים 🙂

אחרי שיחה די ארוכה שבה הוא ניסה לשכנע אותי שהכל יהיה בסדר ושאין לו ברירה אחרת, השתכנעתי. באותו היום ספיר כבר הגיעה לדירה בשביל להכיר אותי ולהתרשם מהדירה ומיד התיידדנו. היא הייתה בחורה חמודה, חייכנית וגם טיפה חנונית כמוני, ככה שלא הרגשתי מאויים ממנה יותר מדי. הבנתי שאוכל לגור איתה בשלום.

מפה לשם, הזמן עובר לו ואני וספיר גרים ביחד כשותפים כבר שלושה חודשים ובאופן מפתיע, די כיף לנו ביחד. לא חשבתי אי פעם שלבחורה יהיה כיף לגור עם חנון מוזר שכמוני, אבל מסתבר שטעיתי. בזמננו הפנוי היינו מדי פעם מטיילים, רואים סרטים בטלויזיה ואוכלים בחוץ.

גם את מטלות הבית היינו עושים יחד, היינו הולכים ביחד לסופר, שוטפים ביחד כלים ואת המטלה שהכי אהבתי לעשות איתה- ספונג'ה כמובן. במשך כל השעה שהיינו עושים ספונג'ה הייתה לי אפשרות להביט בכפות רגלייה היחפות ולהתענג מכל רגע ורגע. ספיר הייתה בחורה ממוצעת מבחינת היופי, אך הכפות רגליים שלה היו מושלמות. מטופחות תמיד, עם קשת די עמוקה ועם לק, בדרך כלל שחור.

לפעמים הרגשתי איתה שאני ממש קרוב ללהיות בן זוג שלה, מלבד הקטע הפיזי והמיני שלא היה קיים בינינו לחלוטין.

לפחות עד אותו ערב בו הדברים תפסו כיוון טיפה שונה…

זה היה יום שלישי בערב, סיימתי את המטלות שהיו לי מהאוניברסיטה והתיישבתי לי בסלון לצפות בטלויזיה בליגת האלופות. בלי לשים לב, לא אכלתי כמעט כלום כל היום ובאיזשהו שלב פשוט חטפתי רעב מטורף.

חיפשתי במקרר וראיתי שאין כלום לאכול אז התקשרתי לספיר שבדיוק הייתה אמורה לחזור הביתה מסידורים. אמרתי לה שאני גווע מרעב והמקרר ריק. שאלתי אותה אם היא יכולה לקפוץ רגע להביא איזה בגט עם שניצל שהיה במרחק 10 דקות הליכה מהבית שלנו. זה היה בגט עם שניצל ביתי מיוחד וטעים שהייתי מכור אליו ברמות אחרות.

אני לא אשכח את השיחה איתה בטלפון… היא ענתה לי “מאמי אין מצב! אני כבר עוד רגע מגיעה ואני מתה מעייפות, תזמין משהו…”.

היה כל כך בא לי על השניצל ההוא באותו רגע שהתחלתי פשוט להתחנן אלייה בטלפון. אמרתי לה “אם את מביאה לי אוכל אני אעשה כל מה שתבקשי”.

“מה זה אומר הכל?” היא שאלה.

גן עדן

“אני אשטוף לבד את הבית בפעם הבאה בלעדייך.” עניתי.

היא בתגובה ענתה לי “זה נקרא הכל? לא, זה לא מספיק…”.

אז הוספתי ואמרתי לה שאני גם אשטוף כלים במקומה בפעם הבאה.

“לא…עדיין לא מספיק…” היא ענתה.

ברגע של שטות ובאמת שלגמרי בצחוק ובלי להתכוון לזה ברצינות עניתי לה “יודעת מה…אני גם אשטוף את הכלים, גם אנקה את הבית וגם אנשק לך את הרגליים, מה דעתך?”

זה בא לה קצת משום מקום שאמרתי לה משהו כזה אז היא ענתה לי ב”אווווקייייי” ארוך כזה שסימל שזה היה מאוד מוזר לה לשמוע את זה אבל איכשהו אחרי המשפט הזה היא יותר לא התווכחה ואמרה “בסדר בסדר דביל, אני אלך להביא לך. אתה חייב לי!”

אחרי חצי שעה באמת היא הגיעה עם האוכל ולפני ששמה לי אותו על השולחן היא הזכירה לי את התנאים “אתה שוטף את הכלים ומנקה לבד את הבית השבוע כן?”

“כן כן, מילה שלי זו מילה”. עניתי.

“ומה לגבי הרגל שלי? לשטוף אותה לפני שאתה מנשק לי אותה או שזה בסדר אם היא קצת מלוכלכת?” אמרה והפתיעה אותי לחלוטין!

לא הייתי מוכן למשפט שכזה. חשבתי שהיא תשכח מהקטע שאמרתי לה שאנשק לה את הרגליים. בדיעבד הבנתי שהיא אמרה לי את זה בכלל בצחוק אבל אני כמו סתום שלא מבין מתי צוחקים איתו לקחתי את זה ברצינות וישר הגבתי לה כדי להראות לה שאני כביכול נגעל מזה…

אמרתי לה “איכככס, ימגעילה! זה היה בצחוק לא באמת התכוונתי לנשק לך את הרגל…תביאי לי כבר את האוכל אני רעב מת”.

עלאק “איכס”…

היא קלטה שהיא מביכה אותי ואיכשהו זה הדליק אותה. גם הסטלה של העייפות גרמה לה להתנהג בצורה טיפה משוחררת ממה שהיא בדרך כלל. היא התיישבה לידי, הורידה את אחת מהנעליים ואמרה לי “למה אתה אומר מגעיל על הרגל שלי? היא ממש לא מגעילה, קח תריח תראה איזה נקייה היא” אמרה וממש הניחה את הרגל עם הגרב עלייה על הברכיים שלי כדי שאריח אותה.

דבר כזה אף פעם לא קרה לי וכל 20 שנות התאווה שלי לכפות רגליים לא הכינו אותי לרגע גדול שכזה. שוב כמו אהבל שיחקתי אותה לא מעוניין והרחקתי את הרגל שלה ממני. היא, כדי להתגרות בי, החזירה אותה אליי שוב ושוב עד שהיא הבחינה פתאום במשהו לא שיגרתי.

“תגיד יש מצב שהרגל שלי מעוררת אותך?? מה זה הזקפה הזאת שאתה חוטף לי פה מול העיניים?” אמרה בפליאה והצביעה לכיוון הזין שלי שמבלי ששמתי לב נעמד לו דום. למרות שהזין שלי רחוק שנות אור מלהיות גדול, אי אפשר היה לפספס את הבליטה שצצה לה מבעד למכנסי הטרינינג שלבשתי.

חטפתי בלק אאוט. לא ידעתי איך להתנהג במצב הזה. פשוט שתקתי ממבוכה והשפלתי מבט.

“מה נכנסת לשוק?! תענה לי! אתה מהסוטים המוזרים האלה שמאוננים על כפות רגליים?!” היא המשיכה להכנס בי.

אחרי כמה שניות של שתיקה מהצד שלי היא כבר הבינה שהתשובה היא חיובית. הייתי בטוח שהיא פשוט תקום ותתרחק ממני ושמאותו רגע היחסים שלנו יפגעו. אחרי הכל, אף פעם לא הייתי בסיטואציה כזו ולא ידעתי מה בחורות באמת חושבות על גברים מהסוג שלי שאוהבים כפות רגליים.

להפתעתי הרבה, במקום להתרחק, היא עשתה בדיוק ההפך.

שליטה במיטבה

“למה לא אמרת קודם שאתה כזה?? האקס שלי היה מכור ללעשות לי מסאז' ברגליים..קח תעשה לי גם” היא לקחה את הכף רגל שלה, הורידה ממנה את הגרב ופשוט הניחה לי אותה בין שתי הידיים שלי בנון-שאלנטיות.

הרגשתי שאני בתוך חלום. היה לכף רגל שלה ריח כל כך נעים וממגנט,  התלבטתי עם עצמי האם להמשיך עם משחקי ה”איכס איזה מגעילה” או שפשוט להפסיק עם השטויות, להכנע לרגע ולעשות את מה שחלמתי עליו במשך כל חיי. הפעם לשמחתי בחרתי באפשרות היותר חכמה.

חיוך של שמחה/מבוכה עלה על פניי ופשוט התחלתי במלאכה מבלי להוסיף אף מילה. במשך כחצי שעה עשיתי לה פוט מסאז' לשתי כפות רגלייה מכל הלב. שכחתי לגמרי מהאוכל שהיא קנתה במיוחד בשבילי. הרעב שלי לאוכל נעלם כלא היה.

רעב אחר נכנס במקומו. רעב ללסגוד לכפות הרגליים החלקות והנעימות של ספיר שכרגע נמצאות לי על הברכיים. במשך כל החצי שעה שאני עושה לה מסאז' חשבתי עם עצמי איך אני גם גורם לה להסכים לי לנשק וללקק לה את הרגליים. ראיתי שהיא די נהנית מכל הסיפור והנחתי שהיא תזרום עם זה אבל עדיין היה בי סוג של חשש שאולי זה יגעיל אותה. באיזשהו שלב זה פשוט יצא ממני בלי ששלטתי בזה…

“אפשר לנשק?” שאלתי תוך כדי שאני מצביע עם העיניים לכיוון כפות רגלייה.

ספיר שכנראה כבר הייתה מוכנה לזה שלשם זה ילך, פשוט הרימה את הכף רגל שהייתה מונחת לי בין הידיים, שמה לי אותה מול הפנים מילימטר מהפה שלי והוסיפה 3 מילים שלעולם לא אשכח. 3 מילים שנתנו אישור סופי למימוש מלא של הפנטזיה שלי. “קח מאמי, תהנה” היא אמרה עם חצי חיוך זדוני שמאוד חירמן אותי.

מזכיר את החיוך הזדוני שהיה לספיר כשנתנה לי לנשק לה את הרגל

מה אני אגיד לכם…אם עד אותו רגע חשבתי שאני בחלום, מאותה שנייה שקיבלתי את האישור לעשות אהבה עם כפות רגלייה, כבר הבנתי שאני סופית בגן עדן. הצמדתי את הכף רגל שלה חזק לפנים שלי, ממש מעכתי את עצמי לתוכה תוך כדי שאני מסניף את הריח הממכר שלה עמוק לתוך הריאות שלי.

“נו תנשק כבר!” היא ציוותה.

“כן סליחה המפקדת” עניתי וצללתי לתוך כ10 דקות של אהבה והתמסרות עם כפות רגלייה המושלמות. עמד לי כמו שלא עמד לי מעולם. הרגשתי שאני תכף גומר רק מזה שאני מנשק ומלקק לה את הכפות רגליים. זה היה ממש כמו בחלומות הכי ורודים שלי שהייתי חולם במשך כל 20 השנים שקדמו לאותו ערב.

הסיטואציה הזו הייתה יותר מדי מחרמנת בכדי שלא אנסה לקדם אותה עוד שלב. ניסיתי להוציא את הזין שלי מהמכנסיים כדי שגם הוא יצטרף לחגיגה. רציתי מאוד שהיא תאונן לי עם כפות רגלייה אחרי כל ההשקעה שנתתי לה.

לצערי זה לא קרה. ברגע שהיא ראתה שאני הולך לכיוון הזה היא מיד התרחקה ממני ואמרה ” לא לא לא לא…זהו, מספיק להיום, נהנית מספיק לפעם אחת”.

אני שממש התבאסתי שזה נגמר, ניסיתי לגרום לה לחזור שלפחות אמשיך לעשות לה מסאז' ברגליים אך היא כבר נכבתה לגמרי ואמרה לי שהיא הולכת לישון כי היא גמורה מעייפות. הייתי חרמן ברמות וחיכיתי לשנייה שבה היא תרדם כדי שאוכל ללכת בשקט לשירותים ולאונן כדי לפרוק את כל המטען שהצטבר לו במשך השעה ומשהו שהייתי דבוק לכפות רגליים שלה.

אני זוכר שהיה לי קשה להרדם באותו לילה. הרבה מחשבות רצו לי בראש על מה שהרגע התרחש עם ספיר. לא ידעתי איך זה ישפיע על היחסים שלי איתה. פחדתי שאולי זה היה משהו חד פעמי ושמחר היא תתבאס על מה שקרה.

שלושה חודשים שככה נראה כל ערב שלי עם ספיר עד שעזבה

אך דווקא ההפך קרה. מאותו ערב ועד היום שבו היא עזבה את הדירה, בכל פעם כשהיה לנו קצת זמן פנוי לצפות יחד בטלויזיה, היא הייתה פשוט חולצת את נעלייה, מתיישבת לידי ומניחה עליי את כפות רגלייה כדי שאעשה לה מסאז' מקצועי. שלאט לאט באמת נהיה סופר מקצועי ונהייתי ממש טוב זה. היא נהנתה ואני נהניתי.

לצערי היא הבהירה לי על ההתחלה ובמפורש שהיא לא מעוניינת שזה יגלוש מעבר למשחקים עם הכפות רגליים שלה. היא לא נמשכה אליי מבחינה מינית אלא פשוט אהבה את המסאז' שהייתי עושה לה אחרי יום ארוך ומתיש. אבל זה בסדר, לא צריך להיות חזיר. עצם העובדה שבמשך שלושה חודשים שלמים היו לי כפות רגליים זמינות לסגידה כמעט בכל יום, זה היה משהו שהיום בדיעבד אני מעריך ברמות. זה ממש לא משהו שניתן להשיג בקלות.

זהו…זה היה פוסט ארוך, מעניין אם מישהו בכלל קרא פה הכל, אם כן, תגיבו, ותספרו על סיפורים שקרו לכם גם. זה תמיד כיף ומעניין לשמוע על הפעם הראשונה של אנשים אחרים.

נתראה בפוסט הבא 🙂

המורה עם הציצי הגדול והרגליים המושלמות

אפשר להגיד שלאורך כל הילדות שלי המשיכה לכפות רגליים חירפנה אותי לחלוטין. עד גיל 18 בערך בכלל לא עניין אותי לא ציצי, לא תחת ולא כוס של בחורות. עניינו אותי אך ורק הכפות רגליים שלהן. הייתי ממש אובססיבי לנושא.

לדוגמא, כשעליתי לחטיבת הביניים, קיבלנו לכיתה מחנכת ממש פצצה. קראו לה מיכל והיא הייתה בערך בת 35. אני עד היום לא מבין איך הסכימו למורה שכזו ללמד ילדים בגיל בו ההורמונים הכי חוגגים. מיכל הייתה מרוקאית שזופה עם שיער בלונדיני מחומצן, גבוהה, חטובה ובעלת חזה טבעי ע-נ-ק! אי אפשר היה לפספס את זה שהוא טבעי. היא הייתה מגיעה תמיד עם חולצות צמודות שנתנו לראות איך כל הציצי נשפך ממנה, אבל בצורה יפה.

דומה למורה מיכל

כשדיברנו התלמידים ביננו לבין עצמנו על המורה מיכל, כולנו תמיד הסכמנו על כך שהיא בכלל הייתה אמורה לשחק בסרטי פורנו ולא ללמד תלמידים אומללים שכל הזמן צריכים להתרכז במה שהיא כותבת על הלוח במקום בציצי המטריף שלה.

אצלי הקושי להתרכז בשיעורים שלה היה גדול פי 10 מלכל האחרים.

הסיבה לכך היא פשוטה – כפות הרגליים שלה. למיכל היו כפות רגליים מושלמות שמייצרים אך ורק בגן עדן. היא תמיד הייתה מגיעה לשיעור עם סנדלים פתוחים, כאלה שאפשר היה לראות דרכם כל אצבע ואצבע ולהתענג על מה שרואים. הציפורניים שלה תמיד היו מסודרות ומושכות בלק אדום שפשוט היפנט וגרם לי לזיקפה מטורפת כל פעם מחדש כשהייתי מביט.

אני זוכר שכבר אחרי שבוע מתחילת הלימודים, כשכבר ממש נהייתי דלוק עלייה, ניגשתי ושאלתי אותה אם אני יכול להתחלף עם אחד מהתלמידים שיושבים הכי קרוב ללוח. אמרתי לה שיש לי בעיית ראייה ולכן אני מעדיף לשבת כמה שיותר קרוב ללוח כדי שאוכל לראות את מה שהיא כותבת כמו שצריך ובשביל שאהיה מרוכז יותר בשיעור עצמו. מיכל שתפסה את הבקשה שלי כבקשה של תלמיד רציני שמעוניין להצליח בלימודים, העריכה אותי מאוד על כך ומיד נענתה לי בחיוב.

מסכן נראה “סובל”

מה שאגב נכון, באמת הייתי תלמיד רציני, אבל יותר הייתי רציני לגבי הכפות רגליים שלה. הייתי חייב לראות אותן מקרוב. כמה שיותר, יותר טוב. את כל כיתה ז’, ח’ וט’, 3 שנים שלמות, העברתי בישיבה בשורה הראשונה של הכיתה וכל זה רק כדי שאוכל לתצפת מקרוב על הרגליים המופלאות שלה.

נמשכתי אלייה כל כך שלפעמים הייתי פשוט ניגש אלייה לחדר המורים כדי לשאול כביכול שאלה על משהו מהחומר הלימודי שלא הבנתי, כשהמטרה האמיתית שלי הייתה פשוט להיות בקרבתה. היא מאוד העריכה את הרצון שלי להצליח בלימודים ולכן תמיד הסכימה לעזור לי בשמחה גם אם זה היה על חשבון זמנה הפנוי בהפסקות.

אני לא אשכח איך פעם אחת היא נשארה איתי לבד בכיתה, לבקשתי, אחרי שכולם כבר הלכו הביתה כדי להסביר לי איך לפתור מספר בעיות במתמטיקה (כשבתכלס יכולתי ללמד אותה איך לפתור הכל). היא ישבה צמודה אליי במשך כחצי שעה וניסתה להסביר לי כל מה שכביכול לא הבנתי.

הייתי מילימטר מהמורה הכי סקסית בעולם, עם נקודת מבט מושלמת לכיוון הכפות רגליים והחזה העצום שלה. ריח הבושם המושך שלה נכנס לי עמוק לתוך האף ופשוט הרגשתי שאני בגן עדן. ניסיתי כל הזמן שהייתי איתה לסדר את המכנסיים שלי ככה שהיא לא תבחין בטעות כמה חזק עומד לי רק מעצם זה שהיא נמצאת לידי.

חלום

לא רציתי שזה יגמר. כדי למשוך קצת את הזמן איתה, שיחקתי אותה שאני מתקשה להבין את ההסברים שלה. מבחינתי הייתי נשאר איתה גם עד הלילה אך באיזשהו שלב היא אמרה שהיא מאוד נהנית לעזור לי אך הילדים שלה בבית מחכים לה ובכך היא סיימה לי את החצי שעה החלומית הזו.

כשחזרתי הביתה לא יכולתי להתאפק. הלכתי ישר לחדר שלי להסתגר ולפרוק את כל מה שלא יכולתי לפרוק בחצי שעה עם המורה מיכל. אני זוכר שלא הייתי צריך יותר מכמה שניות בודדות כדי לגמור רק מהמחשבות הכחולות שהתרוצצו לי בראש כששיחזרתי במוח איך הציצי והכפות רגליים שלה נראים במרחק של 2 ס”מ ממני.

מיותר לציין שאת כל השנים האלה העברתי בפנטזיות בלתי פוסקות עלייה. גם בלילות וגם בזמן השיעורים איתה כשהייתי פתאום מוצא את עצמי חולם עלייה בהקיץ ומגלה שהתחתונים שלי תכף עומדים להקרע מרוב שנעמד לי כל כך חזק. היא לא הייתה יוצאת לי מהראש.

מי לא היה רוצה להיות מתחת לכפות הרגליים המושלמות האלה?

כמעט בכל יום שהייתי חוזר הביתה אחרי שיעור איתה, הייתי ישר מתחיל לדמיין את עצמי יושב מתחת לשולחן שלה בכיתה ומלקק לה את כפות הרגליים בלי שאף אחד שם לב בזמן שהיא מסבירה את החומר הלימודי לתלמידים. הייתי מתעורר עם קרי לילה לפחות פעם אחת בשבוע וכמובן שיד ימין שלי התחזקה מאוד בשנים שלמדתי איתה 🙂

האמת שעברו כל כך הרבה שנים מאז ועדיין גם היום כשאני נזכר במורה מיכל החבר שם למטה מתעורר לו די מהר…

גם לכם הייתה מורה כזו שהייתם מפנטזים עלייה 24/7? שתפו בתגובות 🙂

2 אירועים בילדות שהציתו בי את הפטיש לכפות רגליים

להפתעתי הרבה, פוסט הפתיחה שכתבתי לכם לפני מספר ימים זכה ללא מעט תגובות וצפיות. הייתי בטוח שאף אחד בכלל לא יטרח לקרוא את בילבולי המוח שלי אבל מסתבר שבמדינתנו הקטנה יש לא מעט חובבי כפות רגליים ושליטה נשית כמוני. זה משמח אותי מאוד ונותן לי מוטיבציה להמשיך ולכתוב לכם בנושא. אתם מוזמנים להמשיך להגיב לי ולשתף בחוויות שלכם.

אז איך בעצם הכל התחיל?

איבר קסום וממסטל

עוד לפני שבכלל ידעתי מה זה ציצי, תחת, כוס וכל שאר העניינים המיניים..מה גרם לי יום אחד להבין שכף רגל של אישה זה האיבר הכי קסום, מושך ומהפנט שיש? איבר שכשהוא נמצא לך על הפנים ומכסה לך את האף והעיניים, מתחכך עלייך בעדינות ומפיץ ניחוח עדין ומשכר, אתה מרגיש כאילו לקחת שאכטה מאיזה חומר איכותי ביותר שמביא אותך למחוזות חוץ גופניים בלתי ניתנים להסבר. מן הרגשה כזו של חולשה נעימה, רוגע וריחוף בעננים שאי אפשר לתאר במילים. רק מי שמכור כמוני לנושא יכול להבין על מה אני מדבר.

אז אצלי הכל התחיל אי שם בסביבות גיל 4. כן, ממש מגיל של גן ילדים. זה היה כל כך מזמן שכל מה שנשאר לי בראש זה מן זיכרון עמום שכזה, בלי יותר מדי פרטים מקדימים של הסיטואציה שעשתה לי את אותו סוויץ’ בראש בכל מה שקשור לאהבה שלי לכפות רגליים.

שטיח אנושי כבר בגיל 4

אני זוכר שיום אחד נשארתי לישון צהריים בצהרון יחד עם עוד מספר ילדים מהגן שאליו הלכתי באותה תקופה. אני לא בדיוק זוכר איך בדיוק הגעתי לסיטואציה הזו, אני רק זוכר שהילדה הבלונדינית שהכי אהבתי בגן, שנשארה אף היא לישון בצהרון באותו יום, נעמדה לי על הבטן עם כל כובד משקלה כשרגלייה יחפות. אני לא זוכר אם זה היה תוך כדי משחק כלשהו או שפתאום היא סתם ניגשה ועשתה את זה. אני זוכר שהיא ממש התחילה להתהלך עליי כאילו הייתי איזה שטיח אנושי למשך משהו שנראה לי כמו נצח, אך בפועל כנראה התרחש למשך מספר שניות בודדות.

שטיח אנושי

אני זוכר שכל כך אהבתי את ההרגשה הזו שהיא הולכת עליי, שברגע שהיא הפסיקה לעשות את זה ביקשתי ממנה שתחזור ושתעשה לי את זה עוד פעם. אני לא זוכר את התגובה שלה ומה היה אחר כך או לפני זה. אני רק זוכר שהסיטואציה הזו הייתה לי כל כך נעימה ומגרה שהנה עברו להם כמעט 30 שנה ואני עדיין לא מסוגל לשכוח את הסצנה הזאת.

אם נתקדם קצת קדימה על ציר הזמן לאיזור גיל 11, נגיע לסיטואציה נוספת שקשורה לנושא שגם אותה אני לא מסוגל להוציא מהראש.

הכדורגלנית שמעכה לי את הפרצוף

בתור ילדים בגיל הזה היינו כמעט כל הזמן מחוץ לבית בשעות של אחרי הצהריים. לרוב היינו סתם מסתובבים כמו הומלסים בלי פואנטה ומדי פעם גם היינו מארגנים איזה משחק כדורגל בין ילדי השכונה על הדשא שליד הבית שלי. באחת הפעמים ששיחקנו הצטרפה אלינו ילדה שאת שמה אני כבר לא ממש זוכר. נקרא לה מאיה לצורך העניין.

מאיה שהייתה כבר תלמידה בחטיבת ביניים, הייתה גדולה מאיתנו בהרבה, גם בגיל וגם מבחינה פיזית. היא לא הייתה שמנה או משהו, ההפך, היא הייתה כוסית אמיתית. כזו שאפילו לרגע לא חשבתי שיש לי סיכוי איתה גם בגלל שהייתי הרבה יותר צעיר ממנה וגם בגלל שהייתי ביישן ברמות שלא ניתן לתאר.

מפה לשם, התחלקנו ל2 קבוצות כשמאיה הייתה בקבוצה שנגדי. נחשו באיזה תפקיד נתנו לי לשחק? כיאה לחנון של החבורה….שוער כמובן 🙂

בניגוד לסיפור עם הילדה מהגן, פה אני זוכר בצורה כמעט מושלמת את מה שקרה. אני זוכר שבאחת ההתקפות של הקבוצה היריבה, מאיה, ששיחקה נגדנו, הגיעה עם הכדור קרוב לשער שלי וניסתה לעבור אותי כדי להכניס לי גול. הייתי שוער די טוב שמזנק על כל כדור כמו פנתר וכך גם עשיתי הפעם. זינקתי אל עבר הכדור שהיה קרוב מאוד לרגליים של מאיה כדי להרחיק אותו. הכדור הורחק בהצלחה אך על הדרך גם יצא לי להתקל בכפות רגלייה ובלי כוונה לגרום לה ליפול עליי.

היא הייתה יחפה, וכשניסתה לקום מעליי היא פשוט דרכה לי על כל הפרצוף עם אחת מכפות רגלייה וממש מעכה לי את הראש לתוך האדמה. מצד אחד זה די כאב לי, אבל זה היה כאב כייפי. כאב כזה שאתה מרגיש שאתה נהנה ממנו ורוצה שהוא רק ימשך עוד ועוד. במיוחד כשמלווה לזה ריח נעים שהיה לכף רגל שלה. הריח הזה חדר לי לאף כל כך חזק ומיסטל אותי ברמות שזה פשוט לא יצא לי מהאף למשך כמה שבועות טובים לאחר התקרית.

דומה למה שמאיה עשתה לי באותו משחק כדורגל

מאותו רגע שפגשתי את כף הרגל של מאיה מזוית 0, חטפתי זיקפה מטורפת שלא עזבה אותי למשך שעה. הרגשתי משיכה עזה לסיטואציה שהרגע קרתה. רציתי מאוד שזה יקרה שוב. בהמשך המשחק, בכל פעם כשמאיה הייתה איכשהו טיפ טיפה קרובה לאיזור השער שלי, ניסיתי איכשהו לשחק אותה כאילו אני מזנק אל עבר הכדור, שבכלל לא היה באיזור, רק כדי לנסות ולהתקל בכף רגל המושכת שלה. אני זוכר שהרגשתי שאני פשוט חייב לחוות את המגע הנעים הזה לעוד פעם אחת קטנה, אך לצערי הרב עד סוף המשחק זה לא קרה שוב..

מאז אותו משחק אני זוכר שבכל פעם כשנזכרתי באותו אירוע שהיה לי עם מאיה, הייתי מקבל באופן מיידי זיקפה בלתי צפויה. רק מלהזכר בסיטואציה שבה הכף רגל שלה רמסה לי את הפרצוף אל תוך הדשא, והריח…אוי הריח…לא אוכל לשכוח את זה בחיים.

גם המקרה עם הילדה מגן הילדים וגם המקרה עם מאיה, היו 2 המקרים העיקריים שמיצקו לתוכי את הכמיהה לכפות רגליים ואני תמיד אזכר ב2 המקרים האלה לפני כולם.  היו לי עוד כל מיני אירועים כאלה ואחרים שנקלעתי אליהם בטעות או כאלה שהכנסתי את עצמי אליהם בכוונה, אבל נראה לי שכבר חפרתי לכם פה מספיק אז נשמור משהו גם לפעמים הבאות 🙂

נתראה בפוסט הבא!

נ.ב אתם יותר ממוזמנים להגיב בתגובות עם סיפורים על הפעם הראשונה שלכם עם פטיש כזה או אחר שצץ ביום בהיר ומאז סירב לעזוב אתכם.