המורה עם הציצי הגדול והרגליים המושלמות

אפשר להגיד שלאורך כל הילדות שלי המשיכה לכפות רגליים חירפנה אותי לחלוטין. עד גיל 18 בערך בכלל לא עניין אותי לא ציצי, לא תחת ולא כוס של בחורות. עניינו אותי אך ורק הכפות רגליים שלהן. הייתי ממש אובססיבי לנושא.

לדוגמא, כשעליתי לחטיבת הביניים, קיבלנו לכיתה מחנכת ממש פצצה. קראו לה מיכל והיא הייתה בערך בת 35. אני עד היום לא מבין איך הסכימו למורה שכזו ללמד ילדים בגיל בו ההורמונים הכי חוגגים. מיכל הייתה מרוקאית שזופה עם שיער בלונדיני מחומצן, גבוהה, חטובה ובעלת חזה טבעי ע-נ-ק! אי אפשר היה לפספס את זה שהוא טבעי. היא הייתה מגיעה תמיד עם חולצות צמודות שנתנו לראות איך כל הציצי נשפך ממנה, אבל בצורה יפה.

דומה למורה מיכל

כשדיברנו התלמידים ביננו לבין עצמנו על המורה מיכל, כולנו תמיד הסכמנו על כך שהיא בכלל הייתה אמורה לשחק בסרטי פורנו ולא ללמד תלמידים אומללים שכל הזמן צריכים להתרכז במה שהיא כותבת על הלוח במקום בציצי המטריף שלה.

אצלי הקושי להתרכז בשיעורים שלה היה גדול פי 10 מלכל האחרים.

הסיבה לכך היא פשוטה – כפות הרגליים שלה. למיכל היו כפות רגליים מושלמות שמייצרים אך ורק בגן עדן. היא תמיד הייתה מגיעה לשיעור עם סנדלים פתוחים, כאלה שאפשר היה לראות דרכם כל אצבע ואצבע ולהתענג על מה שרואים. הציפורניים שלה תמיד היו מסודרות ומושכות בלק אדום שפשוט היפנט וגרם לי לזיקפה מטורפת כל פעם מחדש כשהייתי מביט.

אני זוכר שכבר אחרי שבוע מתחילת הלימודים, כשכבר ממש נהייתי דלוק עלייה, ניגשתי ושאלתי אותה אם אני יכול להתחלף עם אחד מהתלמידים שיושבים הכי קרוב ללוח. אמרתי לה שיש לי בעיית ראייה ולכן אני מעדיף לשבת כמה שיותר קרוב ללוח כדי שאוכל לראות את מה שהיא כותבת כמו שצריך ובשביל שאהיה מרוכז יותר בשיעור עצמו. מיכל שתפסה את הבקשה שלי כבקשה של תלמיד רציני שמעוניין להצליח בלימודים, העריכה אותי מאוד על כך ומיד נענתה לי בחיוב.

מסכן נראה “סובל”

מה שאגב נכון, באמת הייתי תלמיד רציני, אבל יותר הייתי רציני לגבי הכפות רגליים שלה. הייתי חייב לראות אותן מקרוב. כמה שיותר, יותר טוב. את כל כיתה ז’, ח’ וט’, 3 שנים שלמות, העברתי בישיבה בשורה הראשונה של הכיתה וכל זה רק כדי שאוכל לתצפת מקרוב על הרגליים המופלאות שלה.

נמשכתי אלייה כל כך שלפעמים הייתי פשוט ניגש אלייה לחדר המורים כדי לשאול כביכול שאלה על משהו מהחומר הלימודי שלא הבנתי, כשהמטרה האמיתית שלי הייתה פשוט להיות בקרבתה. היא מאוד העריכה את הרצון שלי להצליח בלימודים ולכן תמיד הסכימה לעזור לי בשמחה גם אם זה היה על חשבון זמנה הפנוי בהפסקות.

אני לא אשכח איך פעם אחת היא נשארה איתי לבד בכיתה, לבקשתי, אחרי שכולם כבר הלכו הביתה כדי להסביר לי איך לפתור מספר בעיות במתמטיקה (כשבתכלס יכולתי ללמד אותה איך לפתור הכל). היא ישבה צמודה אליי במשך כחצי שעה וניסתה להסביר לי כל מה שכביכול לא הבנתי.

הייתי מילימטר מהמורה הכי סקסית בעולם, עם נקודת מבט מושלמת לכיוון הכפות רגליים והחזה העצום שלה. ריח הבושם המושך שלה נכנס לי עמוק לתוך האף ופשוט הרגשתי שאני בגן עדן. ניסיתי כל הזמן שהייתי איתה לסדר את המכנסיים שלי ככה שהיא לא תבחין בטעות כמה חזק עומד לי רק מעצם זה שהיא נמצאת לידי.

חלום

לא רציתי שזה יגמר. כדי למשוך קצת את הזמן איתה, שיחקתי אותה שאני מתקשה להבין את ההסברים שלה. מבחינתי הייתי נשאר איתה גם עד הלילה אך באיזשהו שלב היא אמרה שהיא מאוד נהנית לעזור לי אך הילדים שלה בבית מחכים לה ובכך היא סיימה לי את החצי שעה החלומית הזו.

כשחזרתי הביתה לא יכולתי להתאפק. הלכתי ישר לחדר שלי להסתגר ולפרוק את כל מה שלא יכולתי לפרוק בחצי שעה עם המורה מיכל. אני זוכר שלא הייתי צריך יותר מכמה שניות בודדות כדי לגמור רק מהמחשבות הכחולות שהתרוצצו לי בראש כששיחזרתי במוח איך הציצי והכפות רגליים שלה נראים במרחק של 2 ס”מ ממני.

מיותר לציין שאת כל השנים האלה העברתי בפנטזיות בלתי פוסקות עלייה. גם בלילות וגם בזמן השיעורים איתה כשהייתי פתאום מוצא את עצמי חולם עלייה בהקיץ ומגלה שהתחתונים שלי תכף עומדים להקרע מרוב שנעמד לי כל כך חזק. היא לא הייתה יוצאת לי מהראש.

מי לא היה רוצה להיות מתחת לכפות הרגליים המושלמות האלה?

כמעט בכל יום שהייתי חוזר הביתה אחרי שיעור איתה, הייתי ישר מתחיל לדמיין את עצמי יושב מתחת לשולחן שלה בכיתה ומלקק לה את כפות הרגליים בלי שאף אחד שם לב בזמן שהיא מסבירה את החומר הלימודי לתלמידים. הייתי מתעורר עם קרי לילה לפחות פעם אחת בשבוע וכמובן שיד ימין שלי התחזקה מאוד בשנים שלמדתי איתה ?

האמת שעברו כל כך הרבה שנים מאז ועדיין גם היום כשאני נזכר במורה מיכל החבר שם למטה מתעורר לו די מהר…

גם לכם הייתה מורה כזו שהייתם מפנטזים עלייה 24/7? שתפו בתגובות ?

2 אירועים בילדות שהציתו בי את הפטיש לכפות רגליים

להפתעתי הרבה, פוסט הפתיחה שכתבתי לכם לפני מספר ימים זכה ללא מעט תגובות וצפיות. הייתי בטוח שאף אחד בכלל לא יטרח לקרוא את בילבולי המוח שלי אבל מסתבר שבמדינתנו הקטנה יש לא מעט חובבי כפות רגליים ושליטה נשית כמוני. זה משמח אותי מאוד ונותן לי מוטיבציה להמשיך ולכתוב לכם בנושא. אתם מוזמנים להמשיך להגיב לי ולשתף בחוויות שלכם.

אז איך בעצם הכל התחיל?

איבר קסום וממסטל

עוד לפני שבכלל ידעתי מה זה ציצי, תחת, כוס וכל שאר העניינים המיניים..מה גרם לי יום אחד להבין שכף רגל של אישה זה האיבר הכי קסום, מושך ומהפנט שיש? איבר שכשהוא נמצא לך על הפנים ומכסה לך את האף והעיניים, מתחכך עלייך בעדינות ומפיץ ניחוח עדין ומשכר, אתה מרגיש כאילו לקחת שאכטה מאיזה חומר איכותי ביותר שמביא אותך למחוזות חוץ גופניים בלתי ניתנים להסבר. מן הרגשה כזו של חולשה נעימה, רוגע וריחוף בעננים שאי אפשר לתאר במילים. רק מי שמכור כמוני לנושא יכול להבין על מה אני מדבר.

אז אצלי הכל התחיל אי שם בסביבות גיל 4. כן, ממש מגיל של גן ילדים. זה היה כל כך מזמן שכל מה שנשאר לי בראש זה מן זיכרון עמום שכזה, בלי יותר מדי פרטים מקדימים של הסיטואציה שעשתה לי את אותו סוויץ’ בראש בכל מה שקשור לאהבה שלי לכפות רגליים.

שטיח אנושי כבר בגיל 4

אני זוכר שיום אחד נשארתי לישון צהריים בצהרון יחד עם עוד מספר ילדים מהגן שאליו הלכתי באותה תקופה. אני לא בדיוק זוכר איך בדיוק הגעתי לסיטואציה הזו, אני רק זוכר שהילדה הבלונדינית שהכי אהבתי בגן, שנשארה אף היא לישון בצהרון באותו יום, נעמדה לי על הבטן עם כל כובד משקלה כשרגלייה יחפות. אני לא זוכר אם זה היה תוך כדי משחק כלשהו או שפתאום היא סתם ניגשה ועשתה את זה. אני זוכר שהיא ממש התחילה להתהלך עליי כאילו הייתי איזה שטיח אנושי למשך משהו שנראה לי כמו נצח, אך בפועל כנראה התרחש למשך מספר שניות בודדות.

שטיח אנושי

אני זוכר שכל כך אהבתי את ההרגשה הזו שהיא הולכת עליי, שברגע שהיא הפסיקה לעשות את זה ביקשתי ממנה שתחזור ושתעשה לי את זה עוד פעם. אני לא זוכר את התגובה שלה ומה היה אחר כך או לפני זה. אני רק זוכר שהסיטואציה הזו הייתה לי כל כך נעימה ומגרה שהנה עברו להם כמעט 30 שנה ואני עדיין לא מסוגל לשכוח את הסצנה הזאת.

אם נתקדם קצת קדימה על ציר הזמן לאיזור גיל 11, נגיע לסיטואציה נוספת שקשורה לנושא שגם אותה אני לא מסוגל להוציא מהראש.

הכדורגלנית שמעכה לי את הפרצוף

בתור ילדים בגיל הזה היינו כמעט כל הזמן מחוץ לבית בשעות של אחרי הצהריים. לרוב היינו סתם מסתובבים כמו הומלסים בלי פואנטה ומדי פעם גם היינו מארגנים איזה משחק כדורגל בין ילדי השכונה על הדשא שליד הבית שלי. באחת הפעמים ששיחקנו הצטרפה אלינו ילדה שאת שמה אני כבר לא ממש זוכר. נקרא לה מאיה לצורך העניין.

מאיה שהייתה כבר תלמידה בחטיבת ביניים, הייתה גדולה מאיתנו בהרבה, גם בגיל וגם מבחינה פיזית. היא לא הייתה שמנה או משהו, ההפך, היא הייתה כוסית אמיתית. כזו שאפילו לרגע לא חשבתי שיש לי סיכוי איתה גם בגלל שהייתי הרבה יותר צעיר ממנה וגם בגלל שהייתי ביישן ברמות שלא ניתן לתאר.

מפה לשם, התחלקנו ל2 קבוצות כשמאיה הייתה בקבוצה שנגדי. נחשו באיזה תפקיד נתנו לי לשחק? כיאה לחנון של החבורה….שוער כמובן ?

בניגוד לסיפור עם הילדה מהגן, פה אני זוכר בצורה כמעט מושלמת את מה שקרה. אני זוכר שבאחת ההתקפות של הקבוצה היריבה, מאיה, ששיחקה נגדנו, הגיעה עם הכדור קרוב לשער שלי וניסתה לעבור אותי כדי להכניס לי גול. הייתי שוער די טוב שמזנק על כל כדור כמו פנתר וכך גם עשיתי הפעם. זינקתי אל עבר הכדור שהיה קרוב מאוד לרגליים של מאיה כדי להרחיק אותו. הכדור הורחק בהצלחה אך על הדרך גם יצא לי להתקל בכפות רגלייה ובלי כוונה לגרום לה ליפול עליי.

היא הייתה יחפה, וכשניסתה לקום מעליי היא פשוט דרכה לי על כל הפרצוף עם אחת מכפות רגלייה וממש מעכה לי את הראש לתוך האדמה. מצד אחד זה די כאב לי, אבל זה היה כאב כייפי. כאב כזה שאתה מרגיש שאתה נהנה ממנו ורוצה שהוא רק ימשך עוד ועוד. במיוחד כשמלווה לזה ריח נעים שהיה לכף רגל שלה. הריח הזה חדר לי לאף כל כך חזק ומיסטל אותי ברמות שזה פשוט לא יצא לי מהאף למשך כמה שבועות טובים לאחר התקרית.

דומה למה שמאיה עשתה לי באותו משחק כדורגל

מאותו רגע שפגשתי את כף הרגל של מאיה מזוית 0, חטפתי זיקפה מטורפת שלא עזבה אותי למשך שעה. הרגשתי משיכה עזה לסיטואציה שהרגע קרתה. רציתי מאוד שזה יקרה שוב. בהמשך המשחק, בכל פעם כשמאיה הייתה איכשהו טיפ טיפה קרובה לאיזור השער שלי, ניסיתי איכשהו לשחק אותה כאילו אני מזנק אל עבר הכדור, שבכלל לא היה באיזור, רק כדי לנסות ולהתקל בכף רגל המושכת שלה. אני זוכר שהרגשתי שאני פשוט חייב לחוות את המגע הנעים הזה לעוד פעם אחת קטנה, אך לצערי הרב עד סוף המשחק זה לא קרה שוב..

מאז אותו משחק אני זוכר שבכל פעם כשנזכרתי באותו אירוע שהיה לי עם מאיה, הייתי מקבל באופן מיידי זיקפה בלתי צפויה. רק מלהזכר בסיטואציה שבה הכף רגל שלה רמסה לי את הפרצוף אל תוך הדשא, והריח…אוי הריח…לא אוכל לשכוח את זה בחיים.

גם המקרה עם הילדה מגן הילדים וגם המקרה עם מאיה, היו 2 המקרים העיקריים שמיצקו לתוכי את הכמיהה לכפות רגליים ואני תמיד אזכר ב2 המקרים האלה לפני כולם.  היו לי עוד כל מיני אירועים כאלה ואחרים שנקלעתי אליהם בטעות או כאלה שהכנסתי את עצמי אליהם בכוונה, אבל נראה לי שכבר חפרתי לכם פה מספיק אז נשמור משהו גם לפעמים הבאות ?

נתראה בפוסט הבא!

נ.ב אתם יותר ממוזמנים להגיב בתגובות עם סיפורים על הפעם הראשונה שלכם עם פטיש כזה או אחר שצץ ביום בהיר ומאז סירב לעזוב אתכם.

פוסט היכרות

היי לכם שולטים, שולטות, נשלטים ונשלטות!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שפתחתי שיעסוק בתחום שהכי מושך אותי מאז שאני זוכר את עצמי – סגידה לכפות רגליים של נשים יפות ודומיננטיות ושליטה נשית באופן כללי.

בפוסט הפתיחה שאתם הולכים עכשיו לקרוא אני הולך לספר לכם קצת על עצמי, על הבלוג, מדוע פתחתי אותו ומה הן מטרותיו.

אז קודם כל נעים מאוד! קוראים לי דניאל ואני בן 31 מאיזור המרכז. אני עדיין רווק ומקווה שאולי הבלוג הזה יעזור לי לשנות את הסטטוס בעתיד הלא רחוק. ?

על פניו אני אדם סטנדרטי ביותר…אני בעל תואר ראשון ועובד בתור שכיר כאיש תוכנה בחברת הייטק די גדולה בהרצליה. אפשר להגיד שבכל מה שקשור לתחום העבודה והקריירה אני נמצא על המסלול הנכון של החיים. הבוסים שלי לאורך השנים תמיד מאוד אהבו אותי, במיוחד הבוסיות. תמיד הייתי עושה מה שהן היו אומרות לי לעשות בלי לשאול שאלות מיותרות. עובד צייתן וממושמע לכל הדיעות.

הפנטזיה שעוברת לי בראש בכל פעם כשאני נכנס למשרד של הבוסית שלי

בניגוד גמור לקריירה המוצלחת, בכל מה שקשור לעולם הנשים והזוגיות, במונחים של “בני אדם רגילים”, אני יכול להגדיר את עצמי ככישלון חרוץ. מעולם לא הייתה לי חברה רצינית ליותר משבוע. הסיבה לכך היא פשוטה – אני פשוט חנון מדי. בחורות שאני קצת נמשך אליהן מיד הופכות אותי לסמרטוט רצפה שלהן שלא מסוגל לעמוד על שלו.

אפשר להגיד שהייתי כזה מאז ומתמיד. עוד מימי בית הספר העליזים שבהם הייתי רוב הזמן מושא לבדיחות בקרב בנות השכבה השוות, מעבר לזה שכמובן גם הייתי הסנג’ר הקבוע שלהן.

לאורך השנים ניסיתי להאבק בזה ולשחק אותה גבר מול הסביבה כמה שרק יכולתי אך אף פעם זה לא באמת הרגיש לי טבעי. בשלב מסויים הבנתי שזה בלתי אפשרי  להלחם נגד הטבע של עצמך. זה פשוט האופי שלי. יש לי אופי של בחור שדורש שבחורות יסנג’רו אותו וצריך להשלים עם זה ואף לנסות להנות מזה.

עוד הרבה לפני שבכלל ידעתי איך ילדים מגיעים אל העולם, הרגשתי משיכה מנטלית בלתי מובנת וצורך עז לספק ולרצות את בנות המין היפה. בתור תלמיד בבית הספר אני לא אשכח איך תמיד הייתי נשאר בהפסקות כדי להכין את שיעורי הבית של המלכה של הכיתה. הייתי מאוהב בה עד מעל הראש והיא ידעה את זה היטב וניצלה זאת עד תום.

הייתי מאולף על ידה ברמה שהיא אפילו לא הייתה צריכה לבקש. ברגע שהיה צלצול להפסקה, היא ניגשה אליי בכדרך אגב כזה ופשוט הגישה לי את המחברות והחוברות שלה מבלי להוסיף אף מילה. היא כבר ידעה היטב שאפשר לסמוך עליי שאכין לה בצורה מושלמת את כל שיעורי הבית שהצטברו במהלך היום ואוריד ממנה את העול הזה כדי שבבית היא תוכל לנוח ולשחק עם החברות שלה.

וזו רק דוגמא אחת מני רבות…

כבר אז הבנתי את מקומי הברור בהיררכיה.

מקומי בהיררכיה

הבנתי שהבנות הן למעלה,

ואני למטה.

וכך זה ישאר תמיד לא משנה כמה אתאמץ לשנות זאת.

מה שבמעבר חד ובקפיצה אל ההווה, מביא אותי לשם שבחרתי עבור הבלוג- Under Your Foot (מתחת לכף רגלך). עבורי השם הזה משלב שני דברים מאוד עוצמתיים ומושכים שמלווים אותי מאז שאני זוכר את עצמי. המשיכה שלי שהתפתחה במשך השנים לכף רגל של אישה והמשיכה לסיטואציה כלשהי בה אישה שולטת בי. מבחינתי זה מגיע ביחד ומשתלב בצורה מושלמת.

מעבר להנאה השמיימית מהמגע של כף רגל חלקה, נעימה ומטופחת שמתחככת לי על הפנים, מה שבאמת עושה לי את זה בכל הסיפור הזה זה מה שהסיטואציה הזו מסמלת. עבורי אין סצנה שממחישה יותר את הכניעה של הגבר מאשר זו שבה הגבר מאפשר לאישה להניח לו על הפנים את כפות רגלייה. זה לא משהו שגבר אלפא דומיננטי אי פעם יתן לאישה שלו לעשות. ואני כמו שכבר הבנתם, רחוק שנות אור מלהיות אלפא דומיננטי.

במשך השנים המשיכה הזו לנושא התפתחה אצלי לכיוונים שונים ומשונים ותמיד ליוותה אותי לכל מקום אליו הגעתי. בהמשך הבלוג אספר על מספר חוויות שעיצבו בי את הפטיש לכפות רגליים כמו גם לפטישים נוספים שהתווספו להם עם השנים בעקבות החוויות שעברתי.

פרופיל שאני מריץ בטינדר כבר כמה חודשים

אז למה בעצם לפתוח בלוג ולשתף בו בכל הסטיות המוזרות והלא שפויות שלי?

התשובה המקוצרת לכך היא קודם כל – למה לא? האינטרנט הוא מקום נפלא שבו אפשר לשתף, ללמוד, להכיר אנשים חדשים ולחוות חוויות חדשות ומרתקות שבלעדיו כנראה לא היינו מצליחים להשיג. אז ככה שלפני הכל הבלוג הזה הוא קודם כל בשביל הכיף האישי שלי.

דבר שני, אני יודע שאנשים שאוהבים את מה שאני אוהב הם לא רבים בעולם הזה באופן יחסי, אך הם קיימים. ככה שאשמח לשמוע חוויות נוספות מאנשים שחולקים איתי את אותם הפטישים והפנטזיות. תמיד כיף לשתף עם מישהו שב    אותו ראש איתך ושיכול להבין אותך.

הסיבה השלישית ואולי המגניבה מכולן היא להכיר שולטת חדשה. אם הטקסטים שאכתוב יגיעו לעיניי בחורה יפה ודומיננטית שמתחברת למה שהיא קוראת ותרצה להכיר אותי במציאות, זה מבחינתי יהיה מעל ומעבר. אז אם את אחת כזו, את כמובן יותר ממוזמנת ליצור איתי קשר.

בהמשך הבלוג אשתף בחוויות שעברתי לאורך השנים עם שולטות כאלו ואחרות (כמובן מבלי להזכיר שמות), חוויות מהנות, הזויות, מופרעות, פטישים כאלה ואחרים שזכיתי להגשים וכאלה שאני עדיין מפנטז עליהם. בקיצור, יהיה מעניין…את מוזמנים תמיד להגיב לי מתחת לכל פוסט שאדע שבאמת שיש מי שקורא את זה ושאני לא כותב לעצמי..למרות שגם זה בסדר ?

בקיצור…שתהיה לכם קריאה מהנה!